EN

פרויקט גיבורים

אלבום שירים המוקדש לגיבורי אירועי ה-7.10 ומלחמת חרבות ברזל

גבורה היא אקט שלא מסתיים לעולם, היא אקט שמייצר חלון בזמן בין עבר להווה לעתיד, וממשיך להתקיים כל עוד אנשים מהדהדים אותו, וכל אחד ואחת יכולים לקחת בו חלק.

גלעד שגב

עם פרוץ המלחמה החל גלעד שגב לכתוב טקסטים ספונטניים המוקדשים לגיבורי האירועים ולסיפוריהם ההרואיים. הטקסטים התפרסמו ברשתות, כמעט מדי יום הוקדשו המילים לגיבור אחר, כשהפוסטים זוכים לעשרות אלפי שיתופים בארץ ובעולם. בעקבות זאת ולאור תחושתו, תגובות ובקשות, החליט גלעד להלחין ולהקליט את הטקסטים, מה שהוביל לאלבום מוזיקלי, יצירה משותפת יחד עם המפיק גלעד שמואלי.

בשילוב צילומים באדיבותן של המשפחות, הפך כל שיר גם לקליפ, פרי יצירתו של סם לביא, המשלב צילום דוקומנטרי ואנימציה.

שגב: "זו זכות עצומה עבורי לקחת חלק בעבודה משותפת עם המשפחות בכדי לספר את סיפור הגבורה של יקיריהן, סיפורי גיבורים שמהווים למגדלור ומקור ריפוי לעם שלנו מעכשיו ולעתיד."

*כל הכנסות ההפצה מהפרויקט יהוו תרומה לתושבי העוטף ונפגעי הקרבות.

זו שנשארה

לזכרה של לירון ברדה

השיר הראשון לפרויקט, 'זו שנשארה', נכתב לזכרה של לירון ברדה, שלקחה חלק במסיבת נובה, ולמרות שיכלה לברוח להציל את עצמה, נשארה בכדי לתת טיפול רפואי לפצועים, ולדאוג להם בגבורה רבה עד הרגע האחרון. בשילוב צילומים באדיבותה של המשפחה של לירון זכרה לברכה, הפך השיר גם לקליפ, פרי יצירתו של סם לביא, המשלב צילום דוקומנטרי ואנימציה, מציאות וחלום.

עבורי סיפורה של לירון ברדה גיבורת ישראל הוא אחד כזה: היא זו שנשארה והיא זו שתישאר.

בידיים חשופות

לזכרו של יונתן אלעזרי

'בידיים חשופות', הוא השיר השני שיוצא לאור מתוך פרויקט 'גיבורים'. השיר נכתב לזכרו של יונתן אלעזרי, בן 20 מאלון שבות, ששירת ביחידת דובדבן. בסוף השבוע של שמחת תורה נסע יונתן לבקר את חבריו במכינה הקדם צבאית באופקים. כשהחלה התקיפה, יונתן שלא היה חמוש, החליט שלא להישאר במרחב המוגן ויצא החוצה כדי להילחם במחבלים עם אבנים בידיים.

במהלך קרבות עד נפילתו, הצליח יונתן בתושייה רבה להילחם בעוז באויבים ולהכות בהם, וגם לעזור לפנות פצועים שנפגעו מירי ובכך להציל את חייהם. 

ראיונות

היוצר גלעד שגב על פרויקט 'גיבורים'

ראיון ביומן הצהריים של גל'צ

ראיון ברדיו גלי ישראל

יצירת קשר

Scroll to Top

זו שנשארה

מוקדש לזכרה של לירון ברדה
מילים: גלעד שגב
לחן: גלעד שגב וגלעד שמואלי

כשהם הגיעו
על מרכבות שנאה
היא זו שנשארה
זו שנשארה

ללא נשק
ללא כל הגנה
רק כוח מרפא
כוח אהבה

והיא יכלה ולא ברחה
היא יכלה ולא ברחה

כי אש אולי תיקח חיים
אבל היא לא תשרוף את הלהבה
אש לא תפגע במי
שהפכה להיות לאהבה
הזמן יחלוף, הזמן יחזור
והיא תהיה זו שנשארה
זו נשארה

ושהם הגיעו
מפלצות קנאה
היא זו שבחרה
זו שבחרה

להציל חיים
לגעת באנשים
של אהבה שאהבה
בעין הסערה

והיא יכלה ולא ברחה
היא יכלה ולא ברחה

כי אש אולי תיקח חיים
אבל היא לא תשרוף את הלהבה
אש לא תפגע במי
שהפכה להיות לאהבה
הזמן יחלוף, הזמן יחזור
והיא תהיה זו שנשארה
זו נשארה

כי אש אולי תיקח חיים
אבל היא לא תשרוף את הלהבה
אש לא תפגע במי
שהפכה להיות לאהבה
לאהבה…

זו שנשארה

קרדיטים:
מילים: גלעד שגב
לחן: גלעד שגב וגלעד שמואלי
עיבוד והפקה מוסיקלית, מיקס ומאסטרינג: גלעד שמואלי
נגינה: גלעד שמואלי וגלעד שגב
יצירת ועריכת קליפ: סם לביא
יחסי ציבור: עופר מנחם 0507286538
ניהול מדיה: נועה פארן
שיווק דיגיטלי: יקיר ואנה הפקות
הפצה דיגיטלית: Mobile1 Music
תודה מיוחדת למשפחת ברדה על העברת החומרים וההשראה הגדולה

בידיים חשופות

מוקדש לזכרו של יונתן אלעזרי
מילים : גלעד שגב
לחן : גלעד שגב וגלעד שמואלי

יונתן, יושב בחדר 
עם כל החברים שלו
פתאום שומע צעקות
קרב של יריות.

הוא יודע זה זמן ללכת,
הגיע הזמן שלו.

כמו דוד המלך,
הוא אחז באבן,
טיפס על החומות,
ריחף מעל גגות,
האיר להם את הדרך,
מול היריות, 
בידיים חשופות.

יונתן,
שומר על הזמן חולף,
משאיר את פעימות הלב ,
הוא לא עוזב את החבר,
ואז אומר:

אל תפחד אל תירא,
אתה לא לבד.
אל תירא, אל תפחד. 

כמו דוד המלך,
הוא אחז באבן,
טיפס על החומות,
ריחף מעל גגות,
האיר להם את הדרך,
מול היריות, 
בידיים חשופות.

כמו דוד המלך, 
הוא שכב על אבן,
חייך אל הבאות,
קיבל את האבות,
שהראו לו את הדרך,
וליטפו פניו,
בידיים חשופות.  

קרדיטים:
מילים: גלעד שגב
לחן: גלעד שגב וגלעד שמואלי
עיבוד והפקה מוסיקלית, מיקס: גלעד שמואלי
נגינה: גלעד שמואלי וגלעד שגב
מאסטרינג: רונן הלל
יצירת ועריכת קליפ: סם לביא

יחסי ציבור: עופר מנחם 0507286538
ניהול מדיה: נועה פארן
שיווק דיגיטלי: יקיר ואנה הפקות
מנהלת פרויקט 'גיבורים': אופיר יצחק מרקל
הפצה דיגיטלית Mobile1 Music
מצלמות אבטחה: לישי אזולאי
לחמו עם יונתן :יהל סונך ,אליאב חדד
תודה מיוחדת למשפחת אלעזרי על החומרים